?למי שייך הכותל המערבי

הגיעה השעה להצהיר על האמת הפשוטה והלא מתייפייפת: הכותל המערבי אינו שייך לנשות הכותל.

נשות הכותל מנסות לשכנע אותנו שהן מגינות על הכותל המערבי עבור כולם.

בהתחשב בעובדה שלאחר 25 שנים ומאמצים אדירים של יחסי ציבור הקבוצה הצליחה לאסוף בקושי 100 נשים בחודש טוב, טענתן נשמעת מגוחכת.

האם ניתן לתאר קבוצת קצה קטנה הדורשת לעשות ככל העולה על נפשה בוותיקן? בווסטמיניסטר אבבי? בקתדרלת סנט פטריק בניו יורק? במכה? או בכל מקום פולחן אחר בעולם? זה אינו חופש דתי, זו אנרכיה! נשות הכותל יכולות לטעון כמה שהן רוצות שהכותל המערבי אינו בית כנסת ואין לו מסורת ככזה.

טענה זו היא שקרית בעליל.

ישנה היסטוריה מתועדת בת 1,700 שנה של תפילה יהודית לאורך הכותל המערבי, ולפחות 500 שנים של מסורת תפילה במיקום הנוכחי. ואם חשבתם שהיהודים התפללו כל השנים בנוסח הרפורמי עד לאותה עת שהגיעו החרדים הרשעים וגזלו את השליטה, אז טעיתם. יש די והותר צילומים המוכיחים אחרת.

הגיעה השעה להצהיר על האמת הפשוטה והלא מתייפייפת: הכותל המערבי אינו שייך לנשות הכותל. הכותל המערבי שייך לעשרה מיליון המבקרים כל שנה, המכבדים את קדושתו ואת צורת ההתנהגות באתר. הכותל המערבי שייך למילוני נשים וגברים יהודים, אשר באים להתפלל בו כל יום ומתנגדים לכל שינוי בו. אנשים אלה מגיעים לכותל לחזק את הרוחניות שלהם, להשתחרר מהמועקות שלהם, להתחבר שוב עם ה’ ועם חוקיו, ממשיכים את דרכם של אבותיהם ואימותיהם מדורי דורות.

הכותל המערבי שייך לחמישה מיליון שומרי מצוות ומסורת ישראלים, אשר אינם רוצים לדמיין עקירה ושינוי של התפילה המסורתית המקובלת. כפי שהתלוצץ פעם דוד בן-גוריון “למרות שאני לא מגיע לבית הכנסת, אני יודע לאיזה בית כנסת אני לא הולך”.

הכותל המערבי שייך לחברה הישראלית, אשר דחתה ברוב מכריע את ניסיונותיה של התנועה הרפורמית האמריקאית, נותני החסות של נשות הכותל. כאשר ראביי של עיר ליברלית מתפתחת ומבטיחה בישראל הציע מימון לארבעים משפחות המעוניינות להקים בית כנסת רפורמי, אף אחד לא נענה להצעתו. פשוט לא היה כל עניין. למרות שהקבוצה מנסה להציג את עצמה בתור יוזמה עממית המגינה על זכויות החברים בה, התומכים ונותני החסות שלה הבהירו ללא עוררין שזהו רק הצעד הראשון במלחמה שלהם “לשחרור היהדות מהאזיקים של ההגמוניה האורתודוקסית”.

הכותל המערבי שייך לקהילה היהודית הבין-לאומית, אנשים המתגוררים במדינות כמו צרפת, ארגנטינה, אוסטרליה ודרום אפריקה.

אפילו אלה שאינם שומרי מצוות בחייהם הפרטיים, כאשר הם מחליטים ללכת לתפילה הם מקיימים את תפילתם במה שמכנים היהודים בארה”ב – בית כנסת “אורתודוקסי”.

אין להם אפשרות אחרת, מפני שאף קהילה יהודית משמעותית, מחוץ לארה”ב, אינה מבינה מדוע צריך לעשות רפורמה בקיום טקסי היהדות.

הכותל המערבי שייך לכל אדם הבוחר בו כמקום קדוש על מנת לכבד את אלוקים. קריאתן של נשות הכותל להפוך את הכותל ל”אנדרטה לאומית”, סוג של אנדרטת לינקולן או מגדל לונדון שכזה, נוגדת את רצונותיהם של כמעט כל המבקרים בו.

הכותל המערבי שייך לכל אדם בעל רגש, המבין שאתר מקודש זה מאחד אותנו, לא מפריד. לכל אלה המאמינים שזה אינו המקום הנכון לקיים קרקס תקשורתי או להכריז על אג’נדה פוליטית.

הכותל המערבי שייך לאנשים שבעבורם טלית ותפילין הינם חפצי קדושה, לא חפצי עזר ליחסי ציבור. אופייה האמיתי של ענת הופמן וחוסר הכבוד שהיא רוחשת לטלית התבררו כאשר היא עטתה את טליתה בשימוע שהתקיים השבוע בכנסת.

הכותל המערבי שייך לכל האנשים הללו, ואף אחד מהם לא מינה את נשות הכותל לדוברות שלהם.

אפילו בג”ץ הישראלי, האולטרה- ליברלי, פסק כי הרעיון ש-100 נשים יקבעו ויחליטו מה נכון באתר שמבקרים בו כ-10 מיליון אנשים בשנה הוא ממש מוגזם.

הכותל המערבי הוא המקום הקדוש ביותר שנגיש לנו, הוא הבית שלנו.

לא ניתן שייקחו לנו אותו.

הכותבת היא ממייסדות הארגון העממי נשים למען הכותל, המוקדש לשימור הקדושה והמסורת בכותל המערבי ברוח האחדות היהודית